יום שני, 4 במאי 2009

דורון בביקור חטוף

דורון ערום לגמרי, עומד בפישוק קל על הספה אצלנו בסלון. נאוה שוכבת למרגלותיו, מוצצת את הזין העבה שלו ובאופן מפתיע משמיעה גניחות הנאה. לאט לאט היא משפרת עמדות, ומתייצבת ממש מתחתיו בעוד הוא רוכן לפנים ובתנועות אגן גדולות מזיין אותה.

פעם כשהייתה עושה את זה, הייתה מידי פעם מביטה בי, מסתכלת עלי ברחמים או משהו כזה. אבל עכשיו אני לא קיים. היום הוא לא יזיין אותה כי יש לה מחזור אבל... הוא יזיין אותה בפה. ככה היא הודיעה לו כשנכנס והחל להתפשט.

זה משפיל אותי כשהיא עושה את זה לידי. אני יודע שהיא בגדה בי והזדיינה עם לא מעט גברים מאחורי גבי עד שיום אחד נמאס לה.

"אני את הזיונים שלי רוצה לעשות בבית" הודיעה לי ואחרי שעה הגיע מישהו שלא הכרתי שטחן לה את הצורה במשך חצי לילה.

אחרי שהלך היה לנו ריב גדול שנמשך שבוע ובסופו הבנתי – או שאני ממשיך את חיי ביחד איתה והילדים, או שאני עוזב את הבית. וזיונים? היא הסכימה ברוב טובה לעשות לי ביד מידי פעם, אבל "נמאס לה מהזין הפתטי שלי והיא אוהבת איברים גדולים ומשמעותיים" כך אמרה לי.

למדתי לאהוב את זה ויותר גרוע מזה, למדתי שההשפלה הזו מחרמנת אותי. כמה עלוב.

דורון זה שפל המדרגה. הוא אחי הגדול. היא החליטה לבדוק אם כל נושא הגודל והקוטן הוא משפחתי. לא, הוא לא. לדורון יש ענק ולי יש פיצפון ותמיד הם היו ביחסים טובים וחיבבו אחד את השני ועכשיו...

דורון נשען קצת לפנים ותוקע את הזין הגדול והעבה שלו בגרון של נאוה. היא כמעט ונחנקת, אבל הוא לא נותן לה מנוחה הוא מניע את האגן במהירות תופס לה את הראש ונעצר...

על פניו מופיעה הבעה של עונג. נאוה אדומה כולה, רק מנסה למצוץ ולבלוע, וגם לא להחנק.

רק כשהוא מרפה היא נותנת לחלק מנוזל הזרע שממלא את פיה לצאת החוצה. חלק אחר היא בולעת ואז לוקחת שאיפה ארוכה ארוכה ומחייכת.

היא אוהבת את זה השרמוטה.

הוא מתלבש, אומר לי שלום ויוצא, לא לפני שהוא מברר אם ביום חמישי כשיבוא היא עדיין תהיה במחזור, כי אם כן, אז שתכין נוזל סיכוך לישבן "אני אוהב שאת מוצצת לי, אבל אני מעדיף לזיין אותך כמו שצריך" הוא מודיע ומחייך והיא מחייכת בחזרה ושניהם מחייכים אלי ואני מחייך בחזרה.

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

הפיצוי


במטבח שאלה אותי סיגל אם כבר החזרתי לאילן את הכסף.

"לא, עוד לא" עניתי לה והשפלתי מבט. זה היה לא נעים אחד גדול. לפני יותר מחצי שנה כשהתבכיינתי בפניו, הציע ורשם צ'ק על המקום על סך עשרים וחמש אלף. הוא עשה את זה עם כל הלב. הייתי אז בין עבודות והרגשתי אבוד. ההלוואה הזו ממש הצילה אותנו.

"תוך חודשיים שלושה אחזיר את הכל" הבטחתי לו בנוכחות סיגל, אבל הנה, הזמן עבר במהירות והוא לא קיבל אגורה. דווקא רמז פעם או פעמיים שהוא צריך את הכסף, אבל לא היה לי מאיפה להחזיר. את העבודה התחלתי רק חודשיים מאוחר יותר, המינוס גדל בצורה מפחידה והמשכורת הצליחה לכסות בקושי את ההוצאות הבסיסיות. 

"אז תגיד לו את זה" דרשה ואני זיהיתי את האכזבה בעיניה. הרגשתי כל כך עלוב.

יצאנו שנינו עם השתיה והכיבוד והנחנו על השולחן. אילן ששהה כמה דקות לבד, זיפזפ בטלוויזיה. "מה אתה אומר על מכבי?" ניסה לפתח שיחה. "עזוב, השנה הם סתם קבוצה" עניתי וראיתי את העיניים הנוזפות של סיגל.

"תשמע אילן, זה ממש לא נעים לי אבל עדיין לא הצלחתי לארגן את הכסף. אם זה בסדר מצידך..." השארתי את זה באוויר.
הוא כיחכח בגרונו. גם לו היה לא נעים, בדיוק כמו שלי. הוא שתק לרגע ושאל מתי בכל זאת אוכל לשלם לו.

"אני מקווה שכבר בחודש הבא אוכל להחזיר לך משהו" מלמלתי ואז פתאום סיגל הביטה בי במבט מוזר והזיזה את עצמה קרוב אל אילן. "מאיר ואני חשבנו לצ'פר אותך במשהו אחר", אמרה במתק שפתיים. לא בדיוק הבנתי על מה היא מדברת.
גם אילן הביט בה במבט תמה.

היא נעמדה מולו, הורידה את החולצה ונשארה בחזיה. "זה לא קשור לחוב, אבל, בכל זאת זו תודה מיוחדת מאיתנו" אמרה ופתחה גם את החזיה.

התקשיתי לנשום. סיגל אישתי היקרה עמדה בסלון הדירה שלנו מול אילן, החבר הכי טוב שלי, שלשלה את מכנסיה כלפי מטה ונותרה לבושה בחוטיני בלבד. היא כרעה על בירכיה ופתחה את החגורה במכנסיו של אילן. בנקודה הזו הוא כבר התעשת ועזר לה לפשוט את מכנסיו ותחתוניו.

היא מצצה לו. בחיי שהיא מצצה לו. ואחר כך גם התיישבה עליו ואני על הספה ישבתי נחנק כולי וראיתי איך הזין שלו חודר עמוק לתודה.

הוא היה המום, אני הייתי המום וסיגל... היא גמרה פעם אחר פעם.

אחרי שבוע פיצתה אותו שוב ומאז הפכה את זה להרגל קבוע.

יום ראשון, 1 בפברואר 2009

הצעצוע החדש שלה

"נו תלך מכאן, הוא תכף מגיע" ביקשה ואני  כמו בעל טוב, עשיתי כבקשתה ונכנסתי לחדר העבודה. סגרתי את הדלת, התיישבתי ליד המחשב, בדקתי דואר, קראתי חדשות והמתנתי.

חצי שעה עברה עד שצלצל הפעמון. שמעתי אותה נוקשת בעקביה אל עבר הדלת ואחר כך קצת דיבורים.

לא התאפקתי והצצתי דרך החריץ. הפעם הגזימה. הוא היה ממש צעיר, בגיל של יהונתן, הבן הגדול שלנו. אני חושב שהיא ידעה שאני מציץ, מפני שהושיבה אותו בדיוק בפינת האוכל בכיסא שאני יכולתי לצפות בו. לא שמעתי על מה הם דיברו, אבל הצלחתי לראות איך הוא מקלף את בגדיה ומותיר אותה בנעלי עקב בלבד.

למרות שעברה לפני שלוש שנים את גיל הארבעים, ולמרות שעם הזמן הלכה ומעט התעבתה עדיין נותרה יפה וסקסית בעיני. תהיתי איך הצעצוע החדש שלה מביט בה. האם הוא יודע להעריך את היופי הזה? האם הוא בכלל חובב מבוגרות או שעבורו זו רק הזדמנות לזיין. בגיל שלו הרי רק חולם לזיין את כל מי שמוכנה.

פתאום חשבתי על יהונתן, הבן, האם גם הוא זכה לזיין? סביר להניח שלא, הרי כמו אבא שלו גם הוא סבל מתסמונת "הגודל לא קובע" או במילים אחרות, בזין קטן. התעצבתי לליבי על הגורל הצפוי לו.

זה התחיל לפני שמונה שנים. יום אחד היא קמה והודיעה לי שהגיע הזמן עבורה להנות מסקס כמו שצריך, מגברים שמצויידים היטב.

התרגזתי, רבתי איתה איימתי בגירושים, אבל היא הייתה נחושה ואני בלית ברירה לעתי את הגאווה ולמדתי לקבל את רוע הגזירה. בשנים האחרונות כששני הבנים הלכו לצבא, החלה גם להזמין אותם אלינו. היו לה מאהבים, היו לה סתם סטוצים והיו לה גם צעצועים, גברברים צעירים עם זרגים גדולים.

היום זה היה צעצוע והיא הייתה ערומה לגמרי.

היא נשענה על השולחן וחיכתה דקה או שתיים עד שיואיל להפשיל את מכנסיו, לחבוש קונדום ולתקוע את הזין שלו בתוכה. היא אהבה את התנוחה הזו, להשען על השולחן, ושהגבר מאחורי תופס אותה במותניים ומפמפם אותה.

כשגמר הוריד את הקונדום ואחז בו ביד, מתלבט מה לעשות עמו. היא השליכה אותו הצידה התיישבה על הכיסא ומיד טיפלה בו כדי שיהיה מוכן לסיבוב נוסף.

ואחר כך עוד אחד.

ועוד אחד.

יום חמישי, 1 בינואר 2009

בדנג’ן של המאסטר שלה


אם יש משהו מהנה בחיים, זה לראות את האישה שלך ערומה מכף רגל ועד ראש, ידיה קשורות, עיניה מכוסות ומאחריה המאסטר הנוכחי שלה, מצליף בה עם הפלוגר. ישבנה הולך ומאדים על כל הצלפה, גופה נרעד ושדיה מקפצים.

זה כבר הביקור השלישי שלנו במרתף העינויים שלו, בדנג'ן, כך הוא מכנה אותו. בפעם הראשונה הייתי מעורב מההתחלה ועד הסוף. אני הייתי זה שהפשיט אותה, קשר אותה, הגיש לו את כלי המשחית, גם ליקקתי לה את הכוס כשביקש.

בפעם השניה הייתי קשור לכיסא ומכוסה עיניים מההתחלה ועד הסוף. שמעתי אותה חוטפת, מתחננת, מבקשת שיפסיק. אחר כך שמעתי אותה גם קצת בוכה ולבסוף גומרת בגניחות חזקות.

הפעם הוא רצה אותי בתור העוזר השרמוטה שלו, כלומר, כאשר החליט שהגיע הזמן, ציווה עלי לפשוט ממנו את מכנסיו ותחתוניו ולהעמיד לו את הזין. "לא עם הידיים" הצטווח כששלחתי יד.

הבנתי. עם הפה.

הוא עמד וצבט את פטמותיה של אישתי הכאובה ואני הייתי על בירכי, גב זקוף וזין חצי זקור אצלי בפה.

בהתחלה לא אהבתי למצוץ להם, לאדונים של אישתי את הזין. אבל חלקם הגדול התעקשו על זה, אולי בעידודה. לבסוף התרגלתי.

אני עוצם עיניים, מכניס את האיבר לפה ומלקק ומוצץ. לפעמים הם, כמו זה האחרון, תפס לי את הראש והשתדל לזיין לי את הפה בכוח. זה בסדר מבחינתי. אני הרי עושה את זה בשבילה.

כשהיה זקור עד הסוף בעט בי קלות ונעמד מאחוריה. עוד הוסיף ספאנינג קל לישבנה ואז החל לזיין אותה באצבעותיו. אהבתי לראות איך פניה משנים הבעה מכאב להנאה.

כשלרגע נתקלו עינינו רמז לי לבוא ולכוון אותו לתוכה. תפסתי אותו ביד רועדת וכיוונתי את הקצה הגדול אל עבר הכוס הרטוב. כשהראש כבר היה בפנים עזבתי והוא דחף את הזין עמוק פנימה והוא זיין אותה עד שכמעט יצא ממנה עשן לבן מהאוזניים.

דווקא את הגמירה הראשונה שלו הוא העדיף לעשות אצלי בפה.

אבל עבור שתיים הבאות השתמש באישתי, פעם אחת עליה, ופעם אחת בתוכה, בתוך הישבן האדום.