יום ראשון, 1 בפברואר 2009

הצעצוע החדש שלה

"נו תלך מכאן, הוא תכף מגיע" ביקשה ואני  כמו בעל טוב, עשיתי כבקשתה ונכנסתי לחדר העבודה. סגרתי את הדלת, התיישבתי ליד המחשב, בדקתי דואר, קראתי חדשות והמתנתי.

חצי שעה עברה עד שצלצל הפעמון. שמעתי אותה נוקשת בעקביה אל עבר הדלת ואחר כך קצת דיבורים.

לא התאפקתי והצצתי דרך החריץ. הפעם הגזימה. הוא היה ממש צעיר, בגיל של יהונתן, הבן הגדול שלנו. אני חושב שהיא ידעה שאני מציץ, מפני שהושיבה אותו בדיוק בפינת האוכל בכיסא שאני יכולתי לצפות בו. לא שמעתי על מה הם דיברו, אבל הצלחתי לראות איך הוא מקלף את בגדיה ומותיר אותה בנעלי עקב בלבד.

למרות שעברה לפני שלוש שנים את גיל הארבעים, ולמרות שעם הזמן הלכה ומעט התעבתה עדיין נותרה יפה וסקסית בעיני. תהיתי איך הצעצוע החדש שלה מביט בה. האם הוא יודע להעריך את היופי הזה? האם הוא בכלל חובב מבוגרות או שעבורו זו רק הזדמנות לזיין. בגיל שלו הרי רק חולם לזיין את כל מי שמוכנה.

פתאום חשבתי על יהונתן, הבן, האם גם הוא זכה לזיין? סביר להניח שלא, הרי כמו אבא שלו גם הוא סבל מתסמונת "הגודל לא קובע" או במילים אחרות, בזין קטן. התעצבתי לליבי על הגורל הצפוי לו.

זה התחיל לפני שמונה שנים. יום אחד היא קמה והודיעה לי שהגיע הזמן עבורה להנות מסקס כמו שצריך, מגברים שמצויידים היטב.

התרגזתי, רבתי איתה איימתי בגירושים, אבל היא הייתה נחושה ואני בלית ברירה לעתי את הגאווה ולמדתי לקבל את רוע הגזירה. בשנים האחרונות כששני הבנים הלכו לצבא, החלה גם להזמין אותם אלינו. היו לה מאהבים, היו לה סתם סטוצים והיו לה גם צעצועים, גברברים צעירים עם זרגים גדולים.

היום זה היה צעצוע והיא הייתה ערומה לגמרי.

היא נשענה על השולחן וחיכתה דקה או שתיים עד שיואיל להפשיל את מכנסיו, לחבוש קונדום ולתקוע את הזין שלו בתוכה. היא אהבה את התנוחה הזו, להשען על השולחן, ושהגבר מאחורי תופס אותה במותניים ומפמפם אותה.

כשגמר הוריד את הקונדום ואחז בו ביד, מתלבט מה לעשות עמו. היא השליכה אותו הצידה התיישבה על הכיסא ומיד טיפלה בו כדי שיהיה מוכן לסיבוב נוסף.

ואחר כך עוד אחד.

ועוד אחד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה